נעים להכיר

במהלך השירות הצבאי סבלתי מפציעה בגב שאיימה על האהבה הכי גדולה שלי - התנועה. הרופאים אמרו שעליי להפסיק לרקוד, אחרת אפסיק ללכת. סירבתי להאמין לזה, ובעיקר סירבתי להאמין לכך שתנועה יכולה לפגוע. חיפשתי הרבה זמן איך לשקם ולחזק את הגוף. עשיתי פיזיותרפיה, שחיתי, אך בסופו של דבר את המזור לכאב מצאתי בפילאטיס.

היכולת של הגוף לרפא את עצמו כל כך סיקרנה אותי, שמיד אחרי השירות הצבאי החלטתי להתמקצע וללמוד את השיטה הנפלאה הזו. מאז הדרכתי ולימדתי מאות א.נשים לנוע, להיות מודעים לתנועה ולהיות קשובים לגוף. פיתחתי יכולת לדעת מתי אלו הגיעו לסף המאמץ שלהם, לכאב או לחוסר נוחות. הייתי קשובה לא רק לגוף שלהם אלא גם לנפש דרך הבעות הפנים שסיפרו לי כמעט הכול.

החלטתי להמשיך ולהתמקצע בפן הנפשי והרגשי. פניתי ללימודי פסיכולוגיה ומצאתי עניין רב במחקרים אודות הבעות פנים. כשנתקלתי בסרטון רנדומאלי ביוטיוב הבנתי שייתכן וניתן לאמן את הפנים אך לא מצאתי לכך כל עדות אקדמית. התחלתי להעמיק וללמוד על האנטומיה של הפנים והבנתי שניתן לאמן אותם, אבל כולנו מתעלמים מהאפשרות הזאת. הסרטון הזה שראיתי ביוטיוב אמנם היה נחמד, אבל כשחקרתי לעומק הבנתי שהוא לא היה מדויק ודווקא יכול היה לגרום לקמטים.

בתואר השני בפסיכולוגיה של הספורט פניתי למנחה שלי, פרופ' גרשון טננבאום וסיפרתי לו אודות הרעיון שלי לאמן את שרירי הפנים. למזלי הרב הוא מצא בכך עניין והסכים שאבצע על כך את מחקר התזה שלי.

התחלתי לפתח את השיטה במרץ, קראתי אינספור מחקרים על אנטומיית הפנים, הפיזיולוגיה שלהם, על הליכים שמבצעים בניתוחים קוסמטיים, על הבעות פנים ורגשות. היכולת וההבנה הגופנית העמוקה שרכשתי כמתעמלת, כרקדנית מקצועית, ככוריאוגרפית וכמאמנת, הובילו אותי לפיתוח שיטת TOPNESS אשר הראתה תוצאות מובהקות במחקר. בעקבות כך, החלטתי להקים את הסטודיו הראשון בישראל לאימוני השיטה והמשכתי ללימודי דוקטורט. כיום אני חלוצה במחקר אודות אימון פנים ומרצה בכנסים בארץ ובעולם אודות השיטה ותוצאותיה.